מגנטיק איילנד

הגעתי למגנטיק איילנד ביום ראשון האחרון בלילה
יום שני בבוקר החלטתי לסוע לסופרמרקט האזורי לקנות לי משהו לאכול
הדרך, מרחק הליכה של 20 דק בחום איימים ולחות מטורפת.
בעודי הולכת עוצרת לידי מכונית עם אבא אמא ילדה קטנה ומי שנראת בהתחלה הדודה של המשפחה (שעכשיו אני יודעת שהיא חברה של המשפחה) בכל מקרה….
שאלו אותי אם אני צריכה טרמפ לאיפשהו.. אמרתי שאני מנסה להגיע לסופרמרקט בחום איימים הזה, ענו “גם אנחנו הולכים לשם” בואי תצטרפי….
טוב
קיבלתי טרמפ לסופרמרקט לאחר שסיימתי את הקניות המשפחה ביקשה ממני להצטרף אליהם לכוס תה/קפה מי אני שאסרב לקפה?!?!?!
קפצתי אליהם הביתה, שתינו קפה…
לאחר מכן אמרו שהם הולכים לשחייה… מי אני שאגיד לא לשחייה בים?!?!!?
הצטרפתי
אחר כך עשו ברבקיו… מי אני שאסרב לבשר?!?!?
אחכ עשו הפסקה נוספת של קפה/תה ומשחק מונופול…
בערב ארוחת ערב בסגנון קוראני (בשלב כלשהו צהטרפו חברים מדרום קוריאה)
ומאוחר יותר יצאנו לדיג

בקיצור חוויה…. אומצתי על ידי משפחה אוסטרלית
שהזמינו אותי לחגוג איתם כריסמס….
בכל מקרה מגנטיק איילנד התגלה לא משהו מבחינת הנופים והדברים לעשות בו
אבל המשפחה המאמצת משפרת את המצב

שיהיה לכולכם כריסמס שמייח

קנברה - למה היא העיר בירה? עדיין לא גילתי את הסיבה…

 

 

בלו מאונטיינז ומזג האוויר הגרוע שעדיין רודף אותי

 

 

 

חזרה קצת אחורה…

מצאתי כמה תמונות מקנברה ומבלו מאונטיינזס…
תהנו

קיינזס קורס צלילה

ב-13 לחודש הגעתי לקיינזס, עיירית נופש חביבה שהשמש בה תודה לאל זורחת כמעט כל הזמן (אחרי החורף שהיה לי בסידני המקום מרגיש כברכה!)
השתכנתי באכסניית BELLVIEW שממוקמת 3 דקות הליכה מהלגונה של קיינזס (עכשיו העונה הרטובה בקיינזס והרחצה בחופים אסורה לכן בנו לגונה מאוד חביבה לימים הקשים האלו של השנה…)
בקיצור המטרה העיקרית עליה הגעתי לפה היינה קורס צלילה!!!! נרשמתי לקורס צלילה של פאדי ל-4 ימים. יומיים תיאוריה ותרגול בבריכה ויומיים לאחר מכן בים הפתוח שבהם אחווה 5 צלילות!
בין היום הראשון של התיאוריה ליום השני הלכתי להרצאה לימודית על השונית. שבהם גילתי כמה עובדות ממש מדהימות על החברים מתחת למים. כגון דגים המשנים את המין שלהם, דגים שחיים יחד כזוג למשך כל החיים ואם אחד מהם מת או יתפס בדיג השני ישאר בודד כל חייו, שדג הליצן המפורסם, ששמו נימו כמובן, הינו דג תוקפני מאוד כלפי צוללים ולא כזה חביב כמו שרואים בסרט וכו וכו
הדבר הכי מטריד שציינו בהרצאה היה - “אם אין לך חומץ בסביבתך ברגע שנעקצת ממדוזה להשתין על עצמך לא יעזור!!! ” - שזה חשוב לדעת!!!! 
היום הראשון של הצלילות היה מדהים!!! כמובן!!! האכזבה היחידה היתה שלא באמת ראינו מינים רבים של דגים.. לא ראינו צב ים ולא ראינו כריש!!!
ביום השני של הצלילות 2 צלילות עדיין היו עם המדריך והצלילה השלישית היתה לבד!!!  (עם חבר לצלילה אבל בלי מדריך…) היה מטווווורף!!!!!! אז באמת היה לנו חצי שעה של צלילה וחיפוש אחר מינים שונים של בע”ח
כמובן ששכרתי מצלמה דיגטלית מתחת למים (ויש 400 תמונות להוכיח את זה…)

ולסיכום,
יש לי רישיון לצלילה!!!!!
החוויה היתה מדהימה!!!!! ממליצה לכולכם….
תמונות אעלה בהזדמנות…
יש כמה בפייסבוק לסקרנים

אוהבת
רביד

 

קנברה ובלו מאונטיינזס

לא ארחיב יותר מידי על המקומות… כי סה”כ אין יותר מידי מה להגיד
מקנברה די התאכזבתי, והבנתי שכול מי שאמר לי שאין מה לעשות שמה צדק
המקום באמצע שבוע נראה כמו עיירית רפאים… שזה די עצוב שזו העיר בירה של אוסטרליה… אולי בעוד כמה שנים הם יקבלו שכל ויחליטו להחליף אותה לסידני או למלברון.
ובכל זאת מה עשיתי שם?
הגעתי ב-11 בבוקר לקנברה טיילתי קצת ברגל הלכתי לבניין הפרלמנט הישן ולבניין הפרלמנט החדש. מה שכן יזכר לטובה מקנברה זה הפינוק שהבאתי לעצמי אכלתי צהריים בSUBWAY, ושתיתי קפה לאחר מכן ב- STARBUCKS אם ככה רושמים את השם שלהם… בכל מקרה היה פינוק
לקראת 18 לקחתי אוטובוס אחרון חזרה לסידני
חזרתי ב-22 לעיר, והסתובבתי בלילה בסירקולרר קיי לראות את בניין האופרה ואת הגשר המפורסם גם בתאורה לילית..עדיין לא משהו

ולקראת סיום כמובן שגם היום השמיים לא אכזבו אותי
ובשניה שירדתי מאוטובוס לכיוון הבית נשטפתי במבול חמדמד
בנוגע לבלו מאונטיינזס
המזל שוב לא לצידי, היום הכי מעונן בשנה נראה לי היה היום שבו נסעתי להרים הכחולים.
מבחינת ראות יכולתי לראות חצי מטר קדימה לא יותר מזה. מכל נקודת תצפית שעצרתי בה ראיתי אך ורק עננים……
שזה לא בדיוק הנוף שבשבילו נוסעים לפה.. מה עוד תוסיפו שהשמיים גם רדפו אותי פה והחליטו להמטיר עליי כמויות גשם מאוד מכובדות… בקיצור אזור סידני לא אוהב אותי במיוחד
אחרי בערך 4 שעות הסתובבות בהרים שכללו עצירת במפעל שוקולד ופינוק של גלידה מדהימה וקפה קצת פחות מדהים… החלטתי לקחת רכבת חזרה לסידני לחזור מוקדם ולהתארגן לקראת הטיסה למחרת לצפון!

לצערי תמונות אין לי להוסיף כרגע….
אבל בהזדמנות….

אוהבת
רביד

יום אחרון בסידני עצמה

גם הפעם היתה לי תוכנית, לפחות לשעתיים הראשונות של הבוקר. לסיים את מסלול ההליכה שנהרס אתמול בגלל תנאי מזג האוויר ולהגיע לחוף קוג’י וגם להפגש עם ידידי ג’רי מסיור הגייט אושן רוד. (רק בגלל הבטחה להרפ…) המקום באמת כפי שמתאר אותו הלונלי הרבה יותר מבודד משאר החופים, פחות תיירותי. היה שווה לקפוץ לביקור. אכן הצלחתי גם להפגש עם ידידי מה שעוד הוסיף על החוויה.
משם יצאתי בסיור הרגלי המתמשך והרגיל ברחבי סידני, צעדתי קצת בקינג קרוס, ברחוב אוקספורד המפורסם, הלכתי גם לניו טאון (שתנחשו מה קרה שם?!!? הגשם התחיל!!! אני כבר לא זוכרת איך ההרגשה של ללבוש בגדים יבשים!)

האמת שאת רוב סידני אני כבר מכירה. לפחות את המרכז, באמת!!! המרכז אף פעם לא גדול!!!

לפני סיום נכנסתי גם לכנסיית מריה הגדולה, והיא אכן גדולה… האווירה כל כך שונה מבית כנסת לא יאומן עד כמה…
חזרתי היום מוקדם הביתה כי עליי לעשות בייביסיטר לילדים

 

 

שבוע חדש בסידני

הפעם לשם שינוי היתה לי מטרה! לעשות את מסלול ההליכה המפורסם לאורך חופי סידנית החל מבונדאי הצפוני ועד קוג’י הדרומי. מסלול הליכה חביב של כשעתיים במידה ולא עוצרים בשום חוף להשתזפות קלה.
ההליכה התחילה בקצב טוב, לצד מאות נוספים של הולכי רגל. לאט לאט הקצב ירד, אז הרגשתי שאני חייבת הפסקת השתזפות קלה לשם צבירת אנרגיה מחדש… עצרתי בחוף טמטרה ביץ’ שהרפ המליץ לי עליו זלזלתי לי ארטיק והמשכתי הלאה.
הנקודה הבאה שבה עובר מסלול ההליכה הינו בית קברות ענקי הפונה לים, חוויה לא נעימה,,, האוסטרלים לפעמים לא חושבים טוב!!!
בנקודה הזו שמיים נעשו אפורים ממש ואני כבר ידעתי מה זה אומר, בריצה קלילה התחלתי לחפש תחנת אוטובוס קרובה שבה אוכל להסתתר מפני השמיים הרעים שרוצים להרטיב אותי בשנית. כמובן שיד הגורל התערבה ותחנת האטובוס היחידה שהיתה באזור היתה ללא גגון,,, שוב מצאתי עצמי רטובה וסחוטה במים. מיותר לציין שברגע שירדתי מהאטובוס השמיים התבהרו והשמש יצאה,,,
בסריקולר קיי פגשתי את אלסי ומשפחתה, זוהר וקרן ההורים ויונתן וגיא הילדים. חצינו ביחד את גשר הנמל המפורסם. לאחר מכן הלכנו לדירתם ואכלתי אוכל עירקי טעייייייייייייים
טביט שזה אורז ועוף בתוספת קציצות חזה עוף וירקות וכמובן סלטי חמוצים וירקות וחומוס ביתי!!!! לקינוח אלסי הביאה עוגת בננות שפה באוסטרליה קוראים לזה בננה ברייד. זה הדבר הכי טעים שטעמתי!!!! (מצטערת נועה…) מעכשיו זה הקינוח האהוב עליי!!!

את הערב העברתי אצלם עם נות מדהים למרכז העיר

יום שבת בסידני

היום מתחיל כמו כל יום אחר,בלי שום ידיעה מה אעשה היום…
אחרי שיטוט קל בעיר החלטתי לסוע לאזור דרלינג האבור. במקריות לגמרי בגלל שמדובר על יום שבת, ישנו שוק סופ”ש! סופסוף קצת מזל טוב! קניתי לי לונג לים… אם מזג האוויר בסידני גרוע זה לא אומר שבשאר החופים במזרח לא תהיי שמש!
נראה לי שבהמשך סיורי הרגלי חלפתי גם על הצ’יינה טאון (היו המון שלטים בסינית…)
בנוסף טיילתי לי פשוט על מזח הנמל, עושה הפסקת סנדביץ קצרה באמצע, שומעת מפני סינית שלא יודעת אנגלית הרצאה על כמה ישו מאמין בכולנו ושאנו צריכים להיות פחות חמדניים (כן תגידי את זה לפני כריסמס… חכם מאוד!)
בהמשך הפארק הנמצא באמצע הנמל כמובן, נתקלתי בתערוכת צילומים על העולם שלנו ועל המקומות היפים ביותר בעולם, ונחשו מה… היתה שמה תמונה של הכותל המערבי והר הבית! טוב אז האוסטרלים לא אנטישמים…
שסיימתי את סיבובי באזור מצאתי את עצמי על אוטובוס לסירקולר קיי, ששם צפיתי במופע רחוב משעשע במשך חצי שעה…
המשכתי לכיוון הגנים הבוטנים שבהם ישנה תופעת טבע מיוחדת, אלפי עטלפי פירות פשוט שוכנים בצמרות העצים, ככה שאתה מרים את הראש אתה פשוט עומד מתחת לעץ דרקולות ענקי!!!

לקראת הערב חזרתי הביתה. עוד יום מלא חוויות הגיע לקיצו.

 

עוד חוויות מהעיר הגדולה…

על הבוקר ביצעתי סופסוף החלטה חכמה… ללכת לטוריסט אינפורמיישן. המפה שקיבלתי שמה נחרשה על ידי בכל צורה אפשרית…
לאחר דיון קצר ביני לבין עצמי החלטתי לקחת מעבורת למנלי ביי. עוד אחד מבין רבי החופים של סידני שאמור להיות מדהים. (רק לידע כללי, סידני יושבת על חוף האוקיינוס כאשר המרכז נמצא דרומית לנמל ג’קסון וכל הפרברים יושבים על רצועות לשון ים (אם ככה הוגים את המושג) סביב נמל זה. ככה שמבחינת חופים לסידני לא חסר ).

לצערי שוב מזג האוויר לא לטובתי. עננים אפורים וים לא הולכים יחד. ההתרשמות בגדול מהאזור היתה כמו הטיילת של אילת מאוד תיירותי, אבל גם בזה צריך להתקל.
משם עשיתי קפיצה קצרצרה לאלסי, בת דודה של אבא מצד סבא ויקטור, שהגיע לסידני לפני שלושה שבועות לאזור לבנה ולכלתו בטיפול הרך שנולד, גיא.

כעת מתחיל הרומן שלי ושל מזג האוויר. לפני שהספקתי להגיע לביתם ששוכנם 2 דק הליכה מהתחנה של המעבורת החל מבול שישראל רק יכולה לחלום עליו. המבול היה כל כך סוער עד שרשמו עליו בעמוד הראשי למחרת בעיתון. 20 ממ גשם ב-10 דקות! מטורף!!מטורף!!! מטורף!!! מהמעבורת אמורים לעלות בסופו של דבר הגעתי לביתם אך הייתי סחוטה במים ומותשת כאלו עברתי מסע השרדות…

המנוחה לא נמשכה זמן רב (השמיים ראו שהגעתי לאזור מוגן אז כמובן שהם התבהרו לבנתיים) ותוך שעה כבר הייתי שוב בחוץ, הולכת לכיוון בית חב”ד לארוחת שישי. ככל שהתקרבתי לבית שנמצא 2 דק הליכה מחוף בונדאי… שמעתי יותר ויותר עברית… זה היה קצת מוזר… הישראלים שפגשתי במקום כבר נמצאים בין 3 שבועות ועד שנתיים בסידני. אורחים קבועים בבית חבד. הקשר בינם לבין הדת הינו מקרי בהחלט! כנראה שהקיבה חזקה מאוד בגוף האדם ושמיעה של שעתיים ברכות תפילות ודרשות כדי לקבל ארוחה בחינם נראת כהקרבה קטנה.
מי שרוצה דרך אגב לשמוע על פרשת השבוע שיפנה אליי באופן עצמאי אני אפרט על פרשות יוסף ואחיו כמה שירצה…
בכל מקרה הארוחה היתה מעבר לכל המצופה! סלטים טחינה מטבוחה בשר אורז והכי חשוב סופגניות של חנוכה!!!!

לקראת סיום, רגע לפני שטיפת המקום… התחלתי לחפש את דרכי הביתה נו יש לי דרך ארוכה לפני יסלחו לי שלא עזרתי… אני מקווה