על הבוקר ביצעתי סופסוף החלטה חכמה… ללכת לטוריסט אינפורמיישן. המפה שקיבלתי שמה נחרשה על ידי בכל צורה אפשרית…
לאחר דיון קצר ביני לבין עצמי החלטתי לקחת מעבורת למנלי ביי. עוד אחד מבין רבי החופים של סידני שאמור להיות מדהים. (רק לידע כללי, סידני יושבת על חוף האוקיינוס כאשר המרכז נמצא דרומית לנמל ג’קסון וכל הפרברים יושבים על רצועות לשון ים (אם ככה הוגים את המושג) סביב נמל זה. ככה שמבחינת חופים לסידני לא חסר 
).
לצערי שוב מזג האוויר לא לטובתי. עננים אפורים וים לא הולכים יחד. ההתרשמות בגדול מהאזור היתה כמו הטיילת של אילת מאוד תיירותי, אבל גם בזה צריך להתקל.
משם עשיתי קפיצה קצרצרה לאלסי, בת דודה של אבא מצד סבא ויקטור, שהגיע לסידני לפני שלושה שבועות לאזור לבנה ולכלתו בטיפול הרך שנולד, גיא.
כעת מתחיל הרומן שלי ושל מזג האוויר. לפני שהספקתי להגיע לביתם ששוכנם 2 דק הליכה מהתחנה של המעבורת החל מבול שישראל רק יכולה לחלום עליו. המבול היה כל כך סוער עד שרשמו עליו בעמוד הראשי למחרת בעיתון. 20 ממ גשם ב-10 דקות! מטורף!!מטורף!!! מטורף!!! מהמעבורת אמורים לעלות בסופו של דבר הגעתי לביתם אך הייתי סחוטה במים ומותשת כאלו עברתי מסע השרדות…
המנוחה לא נמשכה זמן רב (השמיים ראו שהגעתי לאזור מוגן אז כמובן שהם התבהרו לבנתיים) ותוך שעה כבר הייתי שוב בחוץ, הולכת לכיוון בית חב”ד לארוחת שישי. ככל שהתקרבתי לבית שנמצא 2 דק הליכה מחוף בונדאי… שמעתי יותר ויותר עברית… זה היה קצת מוזר… הישראלים שפגשתי במקום כבר נמצאים בין 3 שבועות ועד שנתיים בסידני. אורחים קבועים בבית חבד. הקשר בינם לבין הדת הינו מקרי בהחלט! כנראה שהקיבה חזקה מאוד בגוף האדם ושמיעה של שעתיים ברכות תפילות ודרשות כדי לקבל ארוחה בחינם נראת כהקרבה קטנה.
מי שרוצה דרך אגב לשמוע על פרשת השבוע שיפנה אליי באופן עצמאי אני אפרט על פרשות יוסף ואחיו כמה שירצה…
בכל מקרה הארוחה היתה מעבר לכל המצופה! סלטים טחינה מטבוחה בשר אורז והכי חשוב סופגניות של חנוכה!!!!
לקראת סיום, רגע לפני שטיפת המקום… התחלתי לחפש את דרכי הביתה נו יש לי דרך ארוכה לפני יסלחו לי שלא עזרתי… אני מקווה
תגובות אחרונות